<h1>רבינו ירוחם נ"ב ח"ב</h1>
<h2>דף יג:</h2>
יכול לדבק תורה נביאים וכתובים כאחד ומניח חלק בתחלתו כדי עמוד לגלול ובסופו כדי היקף כל הספר וכל הספרי' נגללין מתחלתן לסופן חוץ מס"ת כאשר אכתוב ב"ה כך פשוט בבתרא.
מניח חלק בס"ת בתחלתו ובסופו כדי לגלול עמוד מפני שס"ת נגלל לאמצעיתו בשני עמודים.
<h2>דף יד.</h2>
אין עושין ס"ת לא ארכו יתר על היקפו ולא הקפו יתר על ארכו ושעורו בגויל ו' טפחי' ובקלף אין אנו יודעי' כך פשוט במנחות [רא"ש הל' ס"ת סי' ח'] וכתב הרא"ש כי יראה לו כי אלו הו' טפחים של הקף הם עם עובי העמוד שיגלל בו כי הס"ת שהיתה מונחת בארון אצל הלוחות אז"ל כי היתה עביה ב' טפחים משום דהקפה ו' כי כל טפח בהקף הוא שליש טפח בעובי ועמוד (אחר) [אחד] היתה לה כדאמרינן ספר עזרא לתחלתו הוא נגלל שנראה (דעובי) [דעם עובי] העמוד היה הקפו ו' ולפי' מאח' שאין שיעור לעובי העמוד יכול הוא בנקלה להיות הקף הו' לפי עובי העמוד ודקותו להשלים הקף הו'.
ועושין אורך ס"ת ו' טפחים ולא יהיה ארכו יתר על הקפו ולא הקפו יתר על ארכו פירוש והקפו בלא העמודים פירוש וכל זה למצוה מן המובחר אבל לא לעכב כל זה פשוט בבתרא.
מצוה מן התורה להיות לכל א' מישראל ס"ת ואם לוקחה בדמי' הרי הו' כחוטף מצוה מן השוק ואם כתבה הוא בעצמו הרי הוא כאלו קבלה מהר סיני ואם הגיה בה אפילו אות אחת הרי כאלו כתבה כך אמרו ז"ל. וכן כתב הרמב"ם שהיא מצות עשה לכתוב לו ספר תורה דכתיב ועת' כתבו לכם וגומר כלומר כתבו ספר תורה שיש בו השירה הזאת ואין כותבין התורה פרשיות שיוכל לכתוב שירה לבדה. ואין למכרה זולתי ללמוד תורה ולישא אשה כמו שכתבתי בחלק ראשון ובכמה דוכתי וזה היה בדורות הראשונים שהיו כותבין ספר תור' ללמוד אבל בזמן הזה שכותבין ס"ת ומניחין אותן בבית הכנסת לקרות בהן בצבור מצות עשה על כל מי שיש לו לכתוב חמשה חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושים ללמוד בהם הוא ובניו דכתיב ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם ועל זה היה מצוה לכתוב הס"ת וללמוד בה וע"י הגמרות והפירושים ידע פירוש המצות והדינין א"כ חייב אדם לכתבם ושלא למוכרם אם לא ללמוד תורה ולישא אשה וכן כתבו הגאונים.
<h2>דף יד:</h2>
סדרן של נביאים יהושע שופטי' שמואל מלכים ירמיה יחזקאל ישעיה תרי עשר סדרן של כתובי' רות תלי' איוב משלי קהלת שיר השירים מגלת אסתר עזרא דברי הימים כך פשוט בבתרא.
